מה צריך לדעת על גיל אחריות פלילית בישראל?

הגיל הלא נעים: מה שאנחנו לא יודעים על אחריות פלילית בישראל

בשיחה על עולם המשפט, נדמה לנו שאנחנו כבר יודעים הכל על גיל אחריות פלילית. עד שבאים המומחים ומפתיעים אותנו עם עובדות ששמענו עליהם רק בסרטי קולנוע. אם עד עכשיו חשבתם שגיל 18 הוא גם לא פחות וגם לא יותר הגבול המגוחך, כדאי שתחממו את הכיסאות ותתחילו לגלות מה באמת קורה פה. למה? כי הנושא הזה מורכב הרבה יותר מכפי שהוא נראה! אז נתחיל?

גיל אחריות פלילית – עבודה חקלאית של מערכת המשפט

הגיל שבו אדם נחשב אחראי מבחינה פלילית הוא תוכן שמשתנה בין מדינה למדינה. בישראל, גיל האחריות הפלילית עומד על 12 שנים. כן, קראתם נכון – תשעה עשר ומסיבת הרווקות נשמעת כאילו היא מתבקשת, אבל לא, גיל 12 זה כאן. דווקא על הדינמיקה הזו בין גיל צעיר לבין המורכבות של הפרשנות והחוקים, אנחנו הולכים לדבר.

אז מה קורה בגיל 12?

חוק העונשין בישראל לא נוגע רק בילדים התורניים שמורידים שלי חמה. בגיל 12, החוק אומר שמישהו עובר ממעמד של "ילד" ל"עבריין פוטנציאלי". זה אומר שהוא יכול להתקבל לשיחות דחוסות עם שופטים ולעבור תהליכים פליליים כמו כל אדם בוגר. אולי לא תוקפים את הילדים בגיל הזה לטעות, אבל על פי החוק הם כבר אחראים למעשיהם.

• 12-13 שנים – מה גובה השיניים?
• 14-15 שנים – יש להם קפיצים, הם מתקנים?
• 16-17 שנים – תסמונת ה"לא מתפקדים על החיים"

שאלות מהקליניקה: מה קורה אם ילד עובר על החוק?

כמובן, נשאלת השאלה הבאה: מה קורה אם הילד מתגבר על החוק? האם יש סיכוי שהוא ייכנס לסיפור שלנו לספרי ההיסטוריה?

• מה קורה כשילדים מפרים את החוק? הם לא נכנסים למאסר אמיתי, במקום זה יש להם אפשרויות חינוך מתחדשות.
• האם הכל תלוי בגיל? כן ולא. יש חשיבות למשקל החקירה ולסוג העבירה.
• אילו סוגי עבירות נפוצות בין הנעורים? גניבה, אלימות, הפרעת הסדר הציבורי ועוד דברים שמזעיקים את השכנים.
• מה המשמעות של הידע של צעירים חכמים בעולם הפלילי? הרבה פחות ממה שאנחנו חושבים – לא כל צעיר הוא גאון עברייני.
• אילו פרויקטים מחנכים קיימים? יש לא מעט תוכניות שמטרתן להדריך ולהנחות את הצעירים למעשים חיוביים.

בגיל ההתבגרות – מה לעזאזל קורה פה?

בני נוער מכניסים את עצמם לבעיות לא רק עם משטרת ישראל אלא גם עם הוריהם. מרחב הבחירה שלהם רחב יותר, והאחריות לניהול חייהם – עליהם. באיזה גיל הם הופכים להיות אחראים להתנהגותם? 14? 16? שאלה טובה! אבל מתברר שדווקא אז, בגיל הזה, המתבגרים מתחילים לחקור גבולות.

הקווים המטושטשים של חוקי העונשין

החוקים בישראל בנושא זה אינם חקוקים באבן מושלמת, ויש חוקים נוספים שמשפיעים על גיל האחריות. לדוגמה, לא תמצאו את המינימום החוקי בדיוק באותם תנאים בכל מקום. אז מה בא לתת לנו את ההבהרה המכעיסה הזו?

חוק חובת הערכת מסוכנות

חוק זה מתייחס למקרים שבהם ילדים עברו עבירות שיכולות להיחשב מסוכנות. המנהיגות הזהירה: ילדים שמתנהלים ברוח בלתי חוקית, יכולים למצוא את עצמם בשלל בעיות.

ערכים והבנה – נעים מאוד!

במקום שיחת טלפון על משטרת ישראל – אנחנו מקדישים יותר זמן לפיתוח ההבנה של הצעירים. איך אפשר לעודד אותם לבחור בדרך אמיצה שלא מפגעת בהם?

אולי זה לא כל כך נורא – מה הם עושים מזה?

החדשות הטובות: המוח של ילדים בגיל הזה הוא מלא כיבוד, והם מצליחים בדרך כלל להתפתח עם קשיים. הם לא נאלצים לשלם את המחיר של "חיים של פשע". לשם כך מפותחות דרכי עזרה שונות. שמעתם על כרטיסי חינוך? זה הצליח להקל על מתבגרים לגשת לתוכניות חינוכיות ולצאת עם חוויות מרתקות.

כיצד ניתן לשנות את הסיפור?

• תוכניות חינוכיות – מה יש בבשמים?
• שגרירים צעירים – איך זה שינה?
• תחנות לשיח עם עמותות – במה הם עוזרים?

וזה הסוף? לא כל כך מהר…

עד כאן עברנו במסלול, התענגנו על התגליות והחידושים בתחום גיל האחריות הפלילית בישראל. התמונה היא כזו: מערכת המשפט מתמודדת עם שאלות חדשות שמציב עולם הפשיעה המתקדם. ומשתף פעולה עם תוכניות חינוכיות כדי להתמודד עם האתגרים החדשים.

אם חשבתם שהשיחה הזו הסתיימה, תתחילו לחפש משמעות חדשה במורים והחוקרים שמבינים את הדרך התומכת להיות חלק מהציבור הצעיר. מחקרים מצביעים על כך שפעולות חינוכיות חיוביות יכולות לשנות את נתיב החיים לצעירים, ומרבית העבריינים יכולים להפוך למ"ר חייכנים בחברה שלנו. מה נשאר? להישמר על הסקרנות וללמוד כל הזמן על מה שקורה.